דניאל לוין

סיפור עצוב ששובר את הלב.

ב-3.9.2021 בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף "7 ימים", עמוד 50, היה מאמר שנוגע לנו. מדובר בבחור ישראלי, דניאל לוין, שהיה נשוי לאני פרדס, בתו של בן דודי, מוטק פרדס ואווה, מ-BRUXELLE (בריסל). מוטק פרדס היה עורך דין ונולדו להם שני בנים ובת בשם אני. כאשר אני הייתה בת 8 הם ביקרו אצלנו ברחוב רחל, ישנו ובקרו את הבנים שהיו בקייטנת קיץ בדניה, הוד הכרמל.

יותר מאוחר, אני באה ארצה ללמוד אמנות בחיפה והכירה את דני, שלמד בטכניון. הם התחתנו, גרו בבית רב קומות ליד שלמה, בשכונת רמת בגין, ברחוב סורוקה. היינו יחד בחתונה של הפרדסים בתל אביב ולקחנו אותם בחזרה לחיפה.

כשבנם הבכור נולד היינו בברית עם אימא שלי. שנתיים אחרי כן נולד להם הבן השני, היינו יחד בברית במלון דן הכרמל. מוטק ואווה ביקרו פעמים רבות בחיפה וגם אצלנו, כך נשארנו בקשר.

אחרי שדני סיים את הלמודים בהצטיינות, הם נסעו לארצות הברית ודני התיידד עם תום לייטון והם נעשו שותפים. דני לוין הצטיין בכל מה שעשה ולמד.

באחת מנסיעותיו הוא עלה על מטוס לכיוון ניו-יורק, ב-11 לספטמבר 2001. כשהיה על המטוס נלחם נגד החוטפים של אל-קעידה, כקצין לשעבר בסיירת מטכ"ל, אבל הם הרגו אותו עוד לפני שהתנגשו במגדלי התאומים.

אחרי כמה שנים אני התחתנה בשנית ונולד לזוג בן.

בן דודי, מוטק, נפטר מדום לב צעיר מאוד, והשאיר את משרדו לבן שגם היה עורך דין. הבן השני היה סוחר. אווה, כפי ששמעתי, עלתה ארצה.

הנה הקישור לכתבה על דן לוין בישראל היום:

https://www.israelhayom.co.il/military-life/world-news-military-life/article/4485699

מאתר ישראל היום על דניאל לוין:

"דניאל נולד בדנוור קולורדו וכשהיה בן 14 הוא עלה עם משפחתו לירושלים. במקביל ללימודיו בבית הספר "אורט", שליד האוניברסיטה העברית, הוא עבד במכון כושר ועסק בספורט. בין היתר זכה בפרס מר ישראל לנוער בפיתוח גוף. לאחר סיום בית הספר התיכון הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ובהמשך עבר קורס קצינים.

בתום ארבע שנות שירות השתחרר בדרגת סרן. במהלך שירותו הצבאי הוא למד ערבית ופעל פעמים רבות מעבר לגבולות ישראל. קצינים בכירים שאליהם פנינו בניסיון להבין מה בדיוק עשה לוין סירבו לספר. "זה מסובך", התחמקו.

עם תום שירותו הצבאי למד מתמטיקה והנדסת חשמל, ולאחר מכן למד לתואר שני במדעי המחשב שם הוא הכיר את תום לייטון, פרופסור למתמטיקה יישומית. ב-1999 הם הקימו את חברת אקאמאי שהתמחתה בהפצת מידע. החברה זכתה להצלחה כמעט מיידית והונפקה בבורסה בניו יורק. בגיל 29 הייתה שווה החברה מיליארדי דולרים.

ב-11 בספטמבר 2001 היה דניאל בדרכו לוועידת אינטרנט ולפגישה עם לקוחות. אך כרבע שעה לאחר שהמטוס המריא הוא נחטף על ידי מחבלי אל קעידה. מדובר היה בטיסה 11 של חברת אמריקן ארליינס, והמטוס החל לעשות את דרכו האחרונה אל עבר המגדל הצפוני של מגדלי התאומים, זאת למרות שהנוסעים לא ידעו זאת באותו הזמן.

"אחד הנוסעים במחלקת עסקים נדקר", דיווחה דקות מאוחר יותר אחת הדיילות למרכז הפיקוח. היה זה האישוש הראשון למה שהתרחש באותן דקות במטוס שעשה את דרכו לעבר מנהטן. היה זה לוין, שנדקר לאחר שהבין ככל הנראה מה התרחש מאחורי הקלעים.

הדיילות סיפרו לאנשי חברת התעופה תוך כדי הטיסה שהחוטפים דקרו שתיים מהדיילות – קרן מרטין וברברה ארסטגוי, ושיספו את גרונו של דניאל לוין. בוועדת חקירה שהתקיימה בקונגרס לאחר האסון התברר כי לוין ככל הנראה ניסה להסתער על החוטפים אך נדקר על ידי חוטף נוסף שישב מאחוריו. "בזמן שהמחבל עבר ממחלקת עסקים לתא הטייס הנוסע דניאל לוין, שישב בשורה ממש מאחורי עטא (מוחמד עטא, מנהיג המתקפה שהוכשר כטייס) ועומארי (עבד אל-עזיז אל עומארי) נדקר על ידי אחד החוטפים, שישב מאחוריו", נכתב בדו"ח של ועדת החקירה.

לוין שירת כארבע שנים כקצין בצבא הישראלי. ייתכן שהוא ביצע ניסיון לעצור את החוטפים מולו מבלי להבין שיושב מחבל נוסף מאחוריו". העריכו חברי הקונגרס. לוין נדקר ונהרג על ידי המחבל סטאם אל סוקמי, והפך להרוג הראשון של אסון התאומים. דקות ספורות לאחר מכן התנגש המטוס בעוצמה במגדל הצפוני, מתחיל בכך את המתקפה על מגדלי התאומים – מתקפת הטרור הקשה ביותר בהיסטוריה האנושית.

"גילינו תוך כדי האסון שהוא היה על המטוס", מספר אחיו של דניאל, מיכאל לוין, בשיחה עם "ישראל היום". הוא מציין כי יומיים קודם לאסון התאומים היו הוריו בביקור בארצות הברית ולאחר מכן חזרו לישראל. "לא שמענו בתחילה על מעשה הגבורה שלו, אבל שיערנו שהוא עשה משהו. הוא לא היה נותן למחבלים להשתלט על המטוס, הכרנו את ההתנהגות שלו. כשה-FBI הגיע וסיפר לנו על החקירה היינו גאים וידענו שהוא עשה את הדבר הנכון".